בדיקת אמינות תמונה - איך מזהים תמונה מזויפת?

כשהמציאו את המצלמה כנראה שאף אחד אפילו לא דמיין שיום אחד נוכל לשנות את מה שצולם.
פעם תמונה נחשבה להוכחה – משהו אמיתי שאי אפשר לערער עליו.
אבל היום, עם הכלים המתקדמים של פוטושופ ובינה מלאכותית (AI), המציאות כבר לא נראית כמו פעם.

בזמן שגללתי לאחרונה בפייסבוק וברשתות אחרות, שמתי לב לתופעה שהולכת ומתפשטת – יותר ויותר תמונות וסרטונים נראים “אמיתיים”, אבל בפועל נערכו, עוצבו או נוצרו לגמרי באמצעים דיגיטליים.
אפשר להחליף, לשנות דברים קיימים ואפילו ליצור סרטונים של דברים שמעולם לא קרו.

בעולם שבו תמונות ניתנות לשינוי בכמה קליקים, ועולם הזיוף לא פוסח גם על תיעודים עיתונאיים ואפילו ראיות משפטיות חשוב לדעת לזהות מתי הן עברו עריכה ומתי הן אותנטיות.. 

בשביל זה בדיוק קיימות בדיקות מקצועיות שיכולות לחשוף זיופים ולהחזיר את האמון במה שאנחנו רואים.

אבל רגע לפני שנגיע לשיטות עצמן בואו ננפץ מיתוס:

סרטני אקשן יצרו אצלנו את הרושם שאפשר בכמה קליקים פשוטים לחדד תמונות מטושטשות ולמצוא זיופים בתמונות תוך רגעים בודדים, אבל האמת היא שמה שמוצג בסרטים לא משקף את המציאות, ובדיקת תמונות מקצועית היא בדיקה ארוכה ומורכבת המתבססת על שיטות מתמטיות מדעיות: 

שיטות מקצועיות לבדיקת תמונות וסרטונים וזיהוי זיופים:

• בדיקה ויזואלית ראשונית

השלב הראשון הוא התבוננות מדוקדקת בתמונה או בסרטון. הבדיקה נעשית עם כלים מקצועיים וכוללת בדיקה של חוסר עקביות בפרספקטיבה וגיאומטריה, הבדלי צבע וחדות, הצללות לא טבעיות, מרקם או פרטים חשודים, לעיתים כבר בשלב זה נמצא ממצאים חשודים. עין מאומנת יכולה להבחין במה שהצופה הרגיל מפספס. 

• ניתוח נתונים

כל קובץ דיגיטלי מכיל בתוכו "טביעת אצבע" של המון מידע טכני, בדיקה של הנתונים הללו יכולה לחשוף האם התמונה עברה עריכה, ואפילו אם הועתקה מקובץ אחר. בחלק גדול מהמקרים המידע חסר או נראה שונה מהצפוי, מה שמעלה חשד למקוריות התמונה/זיוף.

• ניתוחי פיקסלים 

בבדיקות אלו משתמשים בתוכנות מתקדמות הסורקות את מבנה הפיקסלים בתמונה.
זיוף דיגיטלי משאיר לעיתים עקבות – אזורים עם חדות שונה, מרקם או קצוות שונים. 
ניתוח מדויק של הפיקסלים מאפשר לאתר שינויים נקודתיים גם כשמדובר בעריכה מתוחכמת במיוחד.

• בדיקות לזיהוי בינה מלאכותית (AI)

בשנים האחרונות נולדה קטגוריה חדשה של זיופים – תמונות וסרטוני Deepfake.
אלו נוצרים בעזרת רשתות נוירונים המחקות פרצופים, קולות ותנועות גוף באופן משכנע במיוחד.

ניתן לזהות לפי סימני תדרים וסימנים נוספים שבינה מלאכותית יוצרת משאירה ברקע התמונות והסרטונים שלה, בנוסף בדיקות ייעודיות מבוססות למידת מכונה יכולות לזהות סימנים ייחודיים ליצירות AI, כמו חוסר עקביות בעיניים, במצמוץ או במרקם העור.

• בדיקות דחיסה 

רוב התמונות נשמרות בפורמטים שדוחסים אותן כדי להקטין את גודל התמונה, דחיסות אלו לרוב שומרות על דפוס סדיר. דפוס לא תואם במקומות שונים בתמונה מצביעה על זיוף באיזור. בדרך זו גם ניתן לייצר מפה של איזורים חריגים

• ניתוח תדרים

תמונות דיגיטליות מורכבות מתדרים שונים.
בעת ביצוע עריכה או שילוב בין כמה תמונות, נוצרים הבדלים בלתי טבעיים במפת התדרים.
ניתוח תדרים מאפשר לזהות אזורים שנוספו או שונו באופן שאינו תואם את שאר מרקם התמונה.

• בדיקות רעשים

כל מצלמה מייצרת "רעש דיגיטלי" ייחודי – מעין חתימה עדינה שנוצרת בעת הצילום.
כאשר משלבים תמונות ממקורות שונים או מוסיפים אזורים חדשים, נוצר חוסר התאמה בתבנית הרעש.
בדיקה זו מסייעת לזהות אילו חלקים בתמונה אינם מקוריים.

• בדיקות שכפולים 

לעיתים עורכים "מסתירים" אזור בתמונה על ידי שכפול של אזור אחר.
אלגוריתמים מיוחדים מסוגלים לאתר דפוסי  חזרה חשודים – אזורים שנראים זהים מדי מבחינת הפיקסלים
כך ניתן לחשוף עריכות שנעשו לצורך טשטוש או מחיקה של מידע.

• בדיקות נוספות

קיימות שיטות נוספות רבות לבדיקת מקוריות של תמונות וסרטונים, שכל אחת מהן מתמקדת בהיבט אחר של ניתוח המידע הדיגיטלי. עולם הזיופים מתפתח במהירות ואיתו עולם הזיהוי.

מי אני?

נעים להכיר, 

קוראים לי שובל פרץ, מנהל ובעלים של גרפיקס.
מומחה בתחום בדיקות אמינות וזיהוי זיופים בתמונות ובסרטונים.

בעל ניסיון של 10 שנים בעריכת תמונות דיגיטלית

לימודי פורנזיקה דיגיטלית (The Open University)

לימודי זיהוי זיופים בתמונות (eForensics)

ואתיקה מקצועית מטעם משרד העבודה.

רוצים לבדוק מקצועית תמונה או סרטון? 
שלחו לי אותו באחת מהדרכים המופיעות בתחתית העמוד ואחזור אליכם במהירות